פתחתי את עיתון "בל מוד" הבוקר וגיליתי גליון אהוב במיוחד, תנחשו. 65 שנות אופנה ישראלית. הגליון האהוב עלי ביותר. המשכתי לדפדף וראיתי תמונות שהיו נראות לי מוכרות. חיפשתי את שם החברה בקטן וגיליתי מיד שהתמונות הן מהקטלוג של "ראש אינדיאני". כל אחד שהיה באיטייז יודע במה מדובר. החברה שכולנו רצינו ללבוש, הג'ינסים הקטנים, הסרטים על הראש והאופנה עם הכי הרבה שיק שהכרתי. ובכל זאת, עבר לא מעט זמן מאז האופנה שהיתה אז, ואנו רואים לא מעט חיקויים, אופנות חוזרות, עיצובים צבעוניים ולמעשה מעבר בזמן אחורה.

אני אמנם חוויתי מעט משנות השמונים, אולי קמצוץ ושאריות שהותיר אחריו אך ללא ספק אני ביחסים קרובים עם ההיסטוריה של האופנה הישראלית ומתעדכנת כל שבוע רטרואקטיבית.

"אישה עם ראש אינדיאני" 

חברת "ראש אינדיאני" הוקמה בשנת 1976 והתחילה כעסק משפחתי. האח ניסים למד בשנקר הנדסת טקסטיל וחלם לפתוח חברת אופנה. כל אחיו הצטרפו אליו גם כן וניווטו עצמם לעולם האופנה הישראלי.

ירדנה זיו, שהפכה ברבות הימים למעצבת של "הוניגמן", נמנתה עם צוות העיצוב הראשון של "ראש אינדיאני" בתקופת הזוהר של החברה בשנות ה-80. הקונספט של החברה היה הרבה פאן ואוונגרד. החברה הושפעה לא מעט מכל מה שקרה מסביב כמו מוזיקה וחיי לילה שהחלו לפרוח עם הזמן. בתקופת הזוהר של החברה היא פתחה מעל ל- 70 סניפים והיתה לחזקה ברשתות הישראליות. חנות הדגל של החברה הוקמה ברחוב מונטיפיורי בת"א וסחפה אליה מאות אנשים. הסיבה העיקרית להצלחתה הגדולה היתה שלא היו אופציות אחרות. לא היתה חברה שפנתה לצעירים באופן מובהק. החברה נסגרה סופית בשנת 2003 לאחר שנקלעה לחובות עצומים והותירה אחריה סכסוך משפחתי בין האחים.

"העולם שייך לצעירים"

"טופר" נוסדה בשנת 1977 ע"י שני קרובי משפחה ממוצא ארגנטינאי וניסתה להפיח רוח רעננה בסצנת האופנה המקומית. ההתמחות שלהם היתה בבגדי טריקו, טרנינג, ג'ינס ומגוון פרטי יוניסקס ספורטיביים. באותה עת, דיזינגוף סנטר בדיוק נפתח והם בחרו בו כמיקום מנצח לחברת בגדים מצליחה. הסלוגן של טופר שעד היום מהדהד הוא "העולם שייך לצעירים" ולוגו מזוהה של קשת בענן. טופר היתה החנות הראשונה שכל העובדים בה היו עובדים צעירים, לפני צבא, או בזמן צבא, כאשר באותה עת בחנויות עבדו מבוגרים בלבד. היא גם היתה החנות היחידה שהיתה בה מוזיקה מהפתיחה ועד הסגירה דבר שהוביל למעין מקום בילוי ומפגש של צעירי תל אביב. טופר היו מעין ה"בנטון" של ישראל, יצרו בגדים בצבעוניות גדולה וסטייל ספורטיבי, דבר שלא היה מקובל באותה תקופה. כשהעסק גדול והתפתח ב86, הבעלים החליטו להנפיקה בבורסה ומכרו לציבור 30 אחוז מחברה. ב-88 היא נמכרה לניסים, הבעלים של "ראש אינדיאני". סופה של טופר היה רע. בשנת 98 הופסק השימוש במותג שהחריף עם נפילתה של ראש אינדיאני.

בנימה נוסטלגית זו,

כמו שאתם רואים החברות הגדולות חוו עלייה מטורפת אך אחריה ירידה גדולה עוד יותר. ללא ספק יש נוסטלגיה גדולה לשמות "טופר" ו"ראש אינדיאני" ועד היום אפשר למצוא פריטים שלהם בחנויות וינטג'. אם מסתכלים לאחור, נראה שעשו עבודה מצויינת, תוססת, צעירה ובועטת שצרובה בזיכרון של כולנו עד היום.

נשיקות,

בר.



התמונות באדיבות מגזין האופנה "בלמוד" BelleMood