אחד מהיתרונות של ירושלים ויש רבים כאלה היא העובדה שמכל כיוון שנצא מהעיר, בתוך חמש דקות נהיה בטבע היערות וההרים ממערב, המדבר וים המלח ממזרח. אם נעמוד על הר הצופים, ממש כמה עשרות מטרים מזרחה אנחנו ממש במדבר והשטח חשוף, צהוב ויבש. מה שמכונה "מדבר בצל גשם" רגל אחת במדבר והרגל השנייה בירוק.

ישראלים רבים נוסעים לטוסקנה שבאיטליה או לפרובנס שבצרפת להתמוגג על הנוף, הטבע  היין והעתיקות וכדי להגיד בשובם "אין כמו טוסקנה".

אבל טוסקנה זה כאן. הרבה יותר יפה, קרוב וזול כבר אמרנו שהיין, הנוף, הכנסיות והמנזרים אצלנו הם יותר "שווים" ואם אתם לא מאמינים אני מזמין אתכם לטיול חמש דקות מהבית לעמק האלה ולעמק שורק וכאשר תגיעו לטוסקנה תוכלו להגיד עמק האלה זה כאן. תבחרו אתם את הדרך.

אפשר להגיע מכיוון נס הרים לבית שמש או משער הגיא לכיוון בית שמש. הדרך היפה ביותר מירושלים הוא  הכביש מרמת רזיאל לאשתאול, אולי קטע הכביש היפה בארץ. כדאי להגיע בתחילה  למנזר דיר רפת (אחרי קיבוץ צרעה) המנזר הוקם בשנת  1927  לכבוד מרים אמו של ישו והשם של הכנסיה במקום "גבירתנו מלכת פלשתינה" אחרי שנבקר  במתחם  לא כדאי  לפספס את יקבי מוני הסמוכים שם לדעתי יש את שמן הזית הטוב בארץ, בימים אלה הגיע השמן  שנכבש לפני כמה ימים. גם היין טעים וזול. ממרפסת התצפית נוכל לצפות לעבר עמק שורק, מושב זכריה ולעיר בית שמש. ממול לכיוון דרום נמצא תל עזקה שמוזכר בתנ"ך במקום ככל הנראה נערך הקרב בין דוד לגוליית. לא רחוק נמצאת חירבת קייאפה (סמוך לגבעת התורמוסים) שנחפרת בשנים האחרונות שם נמצאה הכתובת הקדומה ביותר בעברית.

חזית המנזר דיר ראפאת. צילום: דני כהןנחזור לכביש הראשי  (כביש 38) נפנה ימינה ולאחר כמה ק"מ יש פניה שמאלה לבית ג'ימאל.  מנזר יפהפה ששרידיו מתחילים לפני 2000 שנה. 


במקום מייצרות הנזירות שוקולדים. בדי תחרה, קרמיקה וגם יין ושמן זית. בשבתות נוכל לאכול במקום גם קרפ צרפתי. צריך לבדוק מתי מתקיימים קונצרטים של הנזירות. הדבר הכייפי ביותר מנסיון אישי לקחת שמיכה, בקבוק יין פיתה ושמן זית  ופשוט להשתרע באחת החורשות מתחת לעצי הזית והאלה. ולשכוח מכל העולם. גם ילדים ימצאו בזה עניין .

סעו נסו  ותהנו.