עם כל המחלוקות בעולם המוסיקה השחורה, ריק רוס נגד שיין , טימבלנד ואליה נגד דרייק והגל החדש של זמרי ה - r&b החדשים כמו מיגל, טריי סונגז ופרנק אושן, יש דבר אחד (טוב אולי כמה אבל המרכזי יותר מבחינתי...) ששווה התייחסות :  האלבום החדש של אשר " looking 4 myself".  

אלבום שביעי במספר לזמר ה – r&b שמוכיח שהוא עדיין הדבר החם והוא יכול בהחלט להפסיק "לחפש את עצמו".  

אם חושבים על זה לעומק, במרוצת השנים אשר תמיד ידע איך להמציא את עצמו מחדש ולא להיות סתם עוד זמר מן השורה. בין אם בסאונד חדשני, קליפים צבעוניים וצעדי ריקוד חדים כתער. כבר באלבומו השני " my way " עוד ב 1997 היה ברור שה "נער" הזה כאן להשאיר חותם ולהיות חלק מהאבולוציה של המוסיקה השחורה.   

בתוך כך, אלבומו השביעי מביא עימו צליל חדש. r&b על גבול הדאנס הרבה להיטי מועדונים כמו "scream", (והסינגל האחרון) " numb". בד בבד, הוא לא מזניח את קהל המעריצים היותר וותיק שלו עם להיטים כמו "lemme see" שיתוף פעולה עם ריק רוס, אחד הראפרים היותר חמים כרגע בסצנה ובבלדות r&b עוצמתיות כדוגמת "climax", ו - "dive".

שיתופי פעולה נוספים באלבום: will I im  מההרכב black eyed peas, פארל וויליאמס ובנוסף, שיתוף פעולה יוצא דופן עם luke steele מהרכב הרוק האלטרנטיבי "the sleepy Jackson".

האלבום כולל 14 רצועות בעוד שגרסת הדה לוקס כוללת ארבעה שירים נוספים.

אלבום מהנה בין אם אתם אוהבי הז'אנר ובין אם לא.

האזנה ערבה...