"כמה פעמים אמרתי לכם לא לגעת בדברים. תראו מה אתם עושים, מלאתם את העגלה בממתקים. רק ביום שישי קנינו ממתקים בכמות לגדוד. מה אתם חושבים, שכסף גדל על העצים. זאת הפעם האחרונה שאני לוקחת אתכם איתי. שיגמר כבר החופש הזה..."

ביום שישי האחרון מצאתי עצמי נאלצת כמו כל עם ישראל להיכנס ל"סופר" בפעם המיליון בחגים ושבתות שנחתו עלינו למכביר. זה הזמן בו אני נפגשת עם חוסר האונים של הורים. נדמה שכל דור שונה מקודמו, ומנסה לספק את מבוקשם של ילדיו ולעיתים באופן מלא רגשות אשם על אי הרצון/יכולת לקנות ובכל זאת אנו דור הדומה לקודמו באמירות שלנו: משפטים של "כסף לא גדל על העצים" ו"אני לא יכול להרשות לעצמי" הם משפטים ששמענו בילדותנו ושגרמו לנו להיות אחד משניים: להיות מבוגרים שמאמינים שלא יכולים להרשות לעצמם גם כשיכולים או למבוגרים שחייבים, פשוט חייבים שיהיה להם.  

חווית הקניות אינה חייבת להיות סיוט עם הילדים. אפשר גם אחרת: אם בחרנו או נאלצנו להגיע עם הילדים עלינו להחליט על כללים מראש, ולומר אותם לפני שיוצאים לדרך,  כך שניתן יהיה ליצור חוויה נעימה, מחברת, ומחנכת.

אנו יכולים לארגן רשימה לכל ילד (תלוי גיל) על מה הוא אחראי: לתת לו עיפרון למחוק את המוצרים שהשיג. זו ממש יכולה להיות משימת סימני דרך. ילדים בגילאי ארבע-שבע ישמחו למשימות. אם אינם יודעים קרוא וכתוב אפשר לתת להם לצייר את המוצרים שהם צריכים לקנות: בננות, לימונים וכו'. ילדים קטנים יותר אנו יכולים לבקש שיבחרו עבורנו ירקות (שאין חשש שיהיו פגומים) וכדומה. אפשרו להם מעט תנועה אם אפשר. במידה ואנו חוששים שיפגעו מעגלות, אז להגיד מראש שהילד ישב בעגלה בזמן הקניות ויעזור לנו להכניס את המוצרים.

כאשר אנו נותנים להם משימות אנו מגלים כי ישנה חדוות עשייה מצידם. הם מגלים רגש אחריות רב יותר מאשר לשבת בתוך העגלה, או לרוץ מסביבה משועממים. אנו מוצאים שזמן הקניה התקצר, כיוון שהיו לנו עוזרים קטנים וגם אם לא חסכנו זמן, היה לנו בילוי משפחתי לא פחות ראוי ממשחק משותף.

והחשוב מכל, אפשר למצוא מילת שבח על ההתנהלות המופתית בה הילדים הלכו ב"סופר" מבלי לצעוק, לדחוף ומצאו את המוצרים בקלות. אם רוצים לפרגן בממתק, אפשר בכיף להזמין את כל החבורה לממתק, לחגוג את סיום הקניה, ולא מכיוון שהיו ילדים טובים. אנו רוצים לחזק את העשייה ואין כמו שבח ראוי.

אז בסיבוב הבא עם הילדים, תתארגנו כך שיהיו חוויות חיוביות, וגם אם לא מצליח יהיו לנו הזדמנויות נוספות להתאמן. החשוב הוא לשמור על שפה הולמת שאינה בולמת.

מוזמנים לכתוב אלי לקבלת טיפים נוספים, אורית יוסף www.orityosef.co.il