מהרגע שבו השתחררתי מהצבא ועד לרגע זה, כשמונה שנים, אני עוסק בייעוץ ושיווק נדל"ן בעיר, הכתובת הייתה ידועה לכולנו, כל המתווכים, שותפיי לליגה (קולגות) ידעו שהמדרון החלקלק הזה יוביל אותנו למקום לא טוב, לא בריא וכואב.
 

ברצוני לציין, שבירושלים הבעיה נוצרה מכיוונים שונים ולא אחידים,בניגוד לערים אחרות למרות קווי המתאר הדומים בכל הערים. ירושלים, בירה המורכבת מפסיפס אנושי שונה בתכלית משאר המדינה, עיר הטרוגנית וגדולה הכוללת בה את כל צבעי העולם, נמצאת במאבק דיור קשה, במצוקת דירות בשכונות הפריפריה, במרכז העיר, בשכונות היוקרה, בשכונות החרדיות וגם בכפרים הערבים עצמם.
 
משנת 2005 החלו לנסוק מעלה מחירי הדירות בקצב מתמיד ועיקש. אם להסביר את התופעה הרדיקלית שמתרחשת עד היום, נבחין בכמה גורמים שחלקם קשורים לעיר וחלקם קשורים למדינה כולה ולעולם כולו.
רוב הסיבות שאניח כאן הן ידועות ואין טעם להרחיב עליהן, אך בקצרה אסביר את המצב בירושלים.
 
שכונות במעמד סוציו אקונומי נמוך בעיר החלו בתהליך מהיר מאין כמותו של "התחרדות", לדוגמא נווה יעקב – אשר שילשה את מחירה תוך פחות משש שנים. לקוח שלי, אתיופי נחמד בשם דארג'ה שקנה דירה ב 72,000 $ ב 2004 (300,000 ₪) מכר אותה בשנה האחרונה ב 920,000 ₪, כמוהו גם קרה למי שקנה בקרית יובל וגם למשפחות שנדדו מרמת אשכול ומעלות דפנה כשסקטור חרדי אנגלוסקסי קנה כל דירה ובכל מחיר.
 
 גם  הכפרים הערבים החלו מוקפים בחומה, וערבים רבים שעוסקים במקצועות החופשים החליטו להיכנס לירושלים בכל מחיר מה עוד שמחירי הדירות בכפרים עצמם: חיזמה, עיסאויה, וואדי אל ג'וז, בית חנינא גם הם הכפילו עצמם מ 120,000 דינר ירדני לדירת 100 מ' למעל 250,000 דינר (1,000,000 ₪ בקרוב), ומתוך שכך המחיר משתווה לשל השכונות היהודיות, בהן שירותים עירוניים טובים יותר.
 
המשכנתאות הזולות של השנים האחרונות, הריבית הנמוכה, המימון הגבוה מצד הבנקים, הקצאה מועטה של קרקעות, בנית דירות יוקרה ולא בניה למעמד הביניים, הרוכשים מצרפת, שנהנו מפרוספריטי ענק בעקבות עליית מחירי הדירות בצרפת והשינוי הכלכלי של היורו, כמוהם גם העולים מדרום אפריקה, קנדה וארה"ב שקנו עד משבר ה"סאבפריים" דירות בבירה שרובן ריקות ומנוצלות רק בעת חגי ישראל, תשומות הבניה (עלות חומרי הגלם: ברזל, בלוקים ודלק) עלו מאוד, אחוז המתגרשים הרבים שעלה מצריך שתי דירות למשפחה במקום אחת, "הרווקות" המאוחרת שגורמת ליחידם להתגורר בדירה אחת ולא לזוגות כבעבר ועוד סיבות לא מבוטלות יצרו כדור שלג מפלצתי, מלחמת מונופול אמיתית, והקרקע בוערת והשמש כעת איתה.
 
מחירי הדירות עלו, רבים כבר לא מצליחים לגייס הון עצמי ע"מ לקנות נכסים באמצעות מימון בנקאי, ושוק השכירויות החל כנגזרת לנסוק גם הוא למעלה, עד שהיום הוא במחיר שיא מאז קום המדינה.
 
אם נשווה את המצב של ירושלים לעולם המערבי, ניראה כי ירושלים עקפה ערים לא מבוטלות רבות במחיר השכרה למ' במבנה מגורים, עקפה את ברלין, וינה, אמסטרדם, רומא. אך הבעיה האמיתית היא שכשהמחרים לדיור עלו והדלק והמזון, עלו גם הם, השכר במשק נשאר בעינו, ללא עליה דומה, ומשכך מחירי השכירות הגיעו בחלק רב של האזורים למחצית ממשכורתם של השוכרים, על כן, ירושלים עקפה מבחינת הפער בין השכר למחירי הדיור, גם את פריז, לונדון וניו- יורק.  
 
העם צודק, הסטודנטים צודקים, הזוגות הצעירים צודקים והמחאה נכונה. מבחן המציאות מלמד אותנו שהורינו שחיו בצנעה יכלו לרכוש דירה, כשהיום העולם של הצעירים מלא בכל טוב, אך חסר את הדבר החשוב כל כך ובסיסי- קורת גג.
 
רוב הבקשות הן הגיוניות ולגיטימיות, הפתרונות המוצעים ברובם יעזרו לירושלים כגון:  מודלים שונים לדיור בהישג יד ,כמו שמיושמים בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם לפי הצעת ד"ר אמילי סילברמן. דיור בר השגה לזוגות הצעירים החילונים והדתיים לאומים, שכן הסקטור החרדי נפגע פחות.
 
 מאחר ורוב מכרזי הדיור בעיר פונים למגזרים החרדים השונים בעיר, ההצעה הטובה של תנועת "התעוררות" שנאבקת כשנתיים בבעיה ומציאה מגוון של פתרונות מגוונים ביניהם "מכרזים במחיר למשתכן", כלומר הקבלן הנותן את ההצאה הזולה ביותר- מחיר מכירת דירה זול, הוא זה שיזכה במכרז, העלאת מחירי הארנונה לדירות רפאים באופן ניכר ע"י פיקוח אמיתי וכדומה.
 
הליקויים שהביאו אותנו למצב הזה וחוסר המחשבה שגרמו  להתפרצות "הר הגעש "הזה הם ליקויים של שנים רבות, קרוב לעשור, ולא ניתן להטיל אשמה על ממשלה אחת יותר מאשר קודמותיה.
לאף ראש ממשלה אין פתרון אמיתי לבעיה, שכן כל פתרון יהיה בבחינת "פלסטר על יד שבורה" ממשלת ישראל חייבת לתת פתרונות טובים, נכונים, אמיתיים מהרפורמות שהחלה לבצע מסוף 2010, שינויי המס, העלאת הריבית, שינויים במשכנתאות וכו'.
 
 בבחינת הבעיה והפתרונות המוצאים עלינו לקחת בחשבון שני דברים:
1)  הפתרון לבעיה יהיה אשר יהיה לא יבוצע  ביום או יומיים, כי אם בתקופה הדרגתית וגם זאת בתנאי שהבעיה תותקף מכל הכיוונים ומכל הזוויות.
2) כאן צריך להודות על האמת, אין ראש ממשלה אחר בעת הזאת וכמוהו גם לא ממשלה אחרת שיכולים כבמטה קסם לפתור הבעיה. הממשלה הציגה היום (ב') לפני הצהריים, את פתרונותיה למצוקת הדיור, בעין בוחנת ניתן לומר שכוונת הממשלה היא אמיתית ורצינית, אך עדין אינה מושלמת.
 
 ע"מ לפתור הבעיה במלוא הכוח צריכים לבצע עוד רפורמות, שחלקן יתנו מענה ישיר "הד הוק" ויגרמו לשחרור קל של לחץ, עד שיבנו תוף 18 חודשים 50,000 הדירות הנוספות, שעתידות להבנה.  יחד עם זאת יש לזכור, כי הפתרון לא יהיה זריז והדיון הקיצוני על האשמת ממשלה אחת מהווה הסטת תשומת הלב לאג'נדה פוליטית שאינה מן העניין.