דיבור תרבותי

פסטיבל הקולנוע הצרפתי

פסטיבל הקולנוע הצרפתי השנים עשר בישראל מורכב מאיקונות של ממש. איקונות שלנו ושל האחר, מסרטי מתח, סרטים תיעודיים ולבסוף, מטעימה מתוכניות הטלוויזיה. סרט הפתיחה של הפסטיבל הנו, סרטם החדש של אוליבייה נקש ואריק טולדנו, הבמאים של "מחוברים לחיים".  הסרט מספר את סיפורו של סמבה,  שהיגר לצרפת מסנגל לפני 10 שנים. מאז הוא שומר על פרופיל נמוך בעבודות דחק שונות. אליס, מנהלת בכירה שעברה משבר, מתנדבת בארגון תמיכה בעובדים זרים בכדי להחזיר לעצמה שליטה על חייה. סמבה מוכן לעשות כל שיידרש על-מנת להשיג אישור עבודה. שניהם נאבקים לצאת מהמבוי הסתום אליו נקלעו חייהם עד שהגורל מפגיש ביניהם. בשילוב הומור ורגש, הסיפור המשותף שלהם מוביל אותם בדרך חדשה אל האושר. שניהם יופתעו לגלות שהחיים מזמנים להם יותר ממה שיכלו לדמיין.
איקונות - ראשית כל, הסרט "סן לורן" מאת ברנאר בונלו על מעצב-העל הנודע שנפטר בשנת 2008, ושיצירתו וחייו ממשיכים להעניק השראה עד היום. איקונות נוספות: הבמאי פרנסואה אוזון ויצירתו האחרונה, "החברה החדשה שלי", עם צמד שחקנים מהמם: רומן דוריס ואנאיס דמוסטייה, ולבסוף איקונה עולה, מלאני לורן: שחקנית, זמרת ובמאית. במסגרת זו הקרנו בעבר גם את סרטה הראשון באורך מלא, ואנו שמחים להציג את סרטה השני, העוסק בנושא קשה יותר, המטופל על ידה באורח עדין ורגיש, ועם זאת רב-עוצמה. האחר - מכיוון שסרטים עוסקים בנו, וכשאנו מתבוננים באחרים, בהכרח אנו מעמידים לעצמנו שאלות. סרטים נפלאים מאתגרים אותנו, חושפים אותנו למציאות שלעיתים עדיף היה שתהיה אחרת, אל מול עולם שאמור להיות קליל ושמח יותר. "טימבוקטו" מאת עבדרחמן סיסקו, יצירת מופת שאין להחמיצה; "חבורת נערות" בזכות מבטה האוהב והנוקב תמיד של הבמאית סלין שיאמה; ו"סיפור מהחיים", שתסריטו נכתב בידי מארי-קסטי מנסיון שאר ואחמד דראם ומספר באמצעות סיפורם של תלמידי כיתת ט' עם תדמית בעייתית במיוחד, אליהם מגיעה מורה בגילומה של אריאן אסקריד שלא נרתעת מהקשיים ומצליחה להתגבר עליהם כי מבקשת "למשוך כלפי מעלה" את תלמידיה. הקולנוע הצרפתי מקבל השראה גם מסיפורים אמיתיים של הפשע המאורגן ופרשיות משפטיות שכיכבו בעיתונות בשנים האחרונות, כמו בסרטים: "הצרפתי", "בפעם הבאה אני אכוון ללב" ו"האיש שאהבו יותר מדי".