מחקר חדש באוניברסיטה העברית בוחן את מערכת תיקון השגיאות במקרא

המסורה למקרא היא שיטה לרישום הערות שוליים בטקסט המקראי שנועדה להגן ולשמר את נוסחו המקורי של הטקסט. הערות אלו נרשמו באותיות זעירות, והכילו סוגי מידע שונים כמו כמות הפעמים שמילה מסוימת מופיעה במקרא, מתי היא כתובה בכתיב חסר ומתי בכתיב מלא ועוד. כמעט אלף שנה לאחר מכן, הומצא נוהל תיקון שגיאות (Error Correcting Code) , שיטה מתמטית הנדסית להעברת מידע באופן אמין  כדי להבטיח שהודעות יפוענחו בצורה נכונה גם אם תיפולנה בהן שגיאות במהלך השידור.

במחקר השוו פרופ' אלכס לובוצקי מהפקולטה למתמטיקה באוניברסיטה העברית ופרופ' יוסף עופר, ראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן בין המסורה למקרא ובין נוהל תיקון שגיאות הנהוג כיום. "המסורה עושה לטקסט המקראי בדיוק מה שעושה נוהל תיקון שגיאות לתשדורת: היא מאריכה את הטקסט המקורי ומוסיפה לו הערות מסוגים שונים, ובכך היא מאפשרת 'לשדר' ממקום למקום ומדור לדור את הטקסט ולתקן שגיאות הנופלות בו בזמן העתקתו." אומרים החוקרים. 

מהמחקר עולה דמיון רב בין מנגנוני המסורה לבין הקודים לתיקון שגיאות, הנהוגים בתקשורת המודרנית. הערות המסורה באו לשמר את נוסח המקרא, מתוך שאיפה להגן על נוסח אחד קבוע ומוסכם. הן הוסיפו מידע על הטקסט המקראי, ובכך אפשרו לזהות טקסט שגוי הסוטה מן הנוסח המוסכם, וגם לתקן אותו. המחקר הנוכחי סוקר מנגנונים שונים של מסורה לשימור הנוסח, ששימשו במשך הדורות. חלק מן המנגנונים נכשלו במשימתם ואחרים זכו להצלחה גדולה, כגון מנגנון ההגנה על פרשיות התורה שפיתח הרמב"ם והערות המסורה הגדולה והקטנה הטברניות. חלק מההסברים שהציעו החוקרים להצלחות ולכישלונות התבססו על המחקר התאורטי של הקודים המודרניים.

עם זאת, מצאו החוקרים גם מספר הבדלים בין שני התחומים, הנובעים מכך שהטקסט המקראי והערות המסורה מועברים בידי בני אנוש. "בעוד שבתקשורת האלקטרונית השיבוש הוא בדרך כלל אקראי, הרי במסירה האנושית השיבוש עשוי להיות מכוון, ואפילו זדוני. כך למשל כאשר מישהו מחזיק במסורת טקסט המנוגדת לזאת של יוצר המסורה, הוא עלול לשנות את המסורה בכוונת מכוון ולהתאימה לשיטתו. הבדל זה עשוי להשפיע על בחירת דרך ההגנה." אומר פרופ' לובוצקי.

"הדיון במסורה כנוהל לתיקון שגיאות עשוי לסייע בהבנת מנגנוני המסורה והסיבות להצלחתם או לאי הצלחתם. השימוש בכלים המתמטיים אינו מתבצע באופן ישיר אלא כשימוש בתובנות הנובעות מתוך תורת האינפורמציה". מסכם לובוצקי.

המאמר פורסם בגיליון האחרון של "תרביץ", הרבעון למדעי היהדות של האוניברסיטה העברית.