מחקר פורץ הדרך בוצע על ידי הדוקטורנט שי מלצר בהנחייתו של ד"ר ערן משורר מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית. במסגרתו בדקו החוקרים מהם המנגנונים שמאפשרים את הפלסטיות של דנ"א בתאי גזע עובריים ובכך את היכולת שלהם להפוך לכל סוג תא. הבנת המנגנונים תאפשר בעתיד "הכנה" של תאים שונים במעבדה והשתלתם בגוף לצורך ריפוי מחלות המאופיינות במוות של תאים, כמו אלצהיימר, פרקינסון, סוכרת ומחלות ניווניות נוספות.

"פוטנציאל ההתמיינות של התא מתבטא בגרעין שלו, שם נמצא הדנ"א", מסביר ד"ר משורר. "הקשר בין הדנ"א לחלבונים בתא גזע עוברי הם דינאמיים יותר, כלומר הקשר של החלבונים לדנ"א רופף יותר, לכן עדיין פתוחות כל האופציות להפוך לכל סוג תא. זאת בשונה מתא ממוין, בו החלבונים נקשרים לדנ"א חזק יותר והם מאורגנים במבנים יותר יציבים. במהלך ההתמיינות הפלסטיות של הדנ"א נעלמת והתא מאבד מפוטנציאל ההתמיינות שלו. במחקר ניסינו להבין מה מאפשר את הדינמיקה הזו, כלומר את הקשרים הרופפים, בתאי גזע עובריים."

המחקר נעשה בשיטות מיקרוסקופיות הבודקות את חוזק הקשר בין החלבונים לדנ"א בתאים חיים. "מצאנו ששניים מאותם שינויים כימיים, האופייניים לתאי גזע עובריים בלבד, מאפשרים את הדינמיות של הקשר בין החלבונים לדנ"א, שבמצבו הפלסטי מקנה לתא את פוטנציאל ההתמיינות שלו", מפרט ד"ר משורר.

בהמשך, הצליחו החוקרים ליישם את ההבנה החדשה לגבי מנגנוני הפלסטיות ועל ידי שימוש בתרופות היוצרות שינויים כימיים בחלבוני האריזה הצליחו להגדיל ולהקטין את הפלסטיות של דנ"א בתאי הגזע העובריים ולהשפיע בכך על פוטנציאל ההתמיינות שלהם.

"הבנת הפלסטיות של דנ"א בתאי גזע עובריים תאפשר לנו לשלוט בהם, להגדיל או להקטין את הדינאמיקה של החלבונים הקושרים דנ"א ועל ידי כך להגדיל או להקטין את פוטנציאל ההתמיינות שלהם", מסכם ד"ר משורר.