"אין להמשיך עם המשך הפגיעה בילדים". ח"כ אורלב
 בקול חנוק ובעיניים דומעות, תיארו האמהות של הילדים שהותקפו מינית, את הזוועה שחוו ילדיהם הקטנים (וחלקם עדיין עוברים) במשך יותר משנה. אף לא אחד ממשתתפי הדיון המיוחד בוועדה לזכויות הילד לא נותר אדיש, גם לא נציגי המשטרה "שכבר ראו ושמעו הכול",  למשמע העדויות המצמררות של מה שהוגדר כ"פרשת הפדופיליה הגדולה מאז קום המדינה".

מימדי הפרשה כלל אינם נתפסים. יותר מ-  100 ילדים שעברו התעללות מינית ופיזית על ידי כמעט 30 חשודים, והכול מתרחש בתוך "שמורת טבע" של לא יותר מ500 מטר רבועים, במרכזה של שכונה חרדית קטנה בלב ליבה של העיר ירושלים. אימה הממשיכה להתרחש גם היום, גם לאחר שהרשויות נכנסו לתמונה, גם לאחר שחלק מהחשודים נמצא במעצר (אחד החשודים אף התאבד, אחר נמלט לחו"ל), הורים מבועתים המרגישים חסרי אונים שאינם יכולים להגן על ילדיהם, גם בתוך הבתים.

והעדויות קשות מנשוא: א', אם לארבעה ילדים שנפגעו כולם, חלקם יותר מפעם אחת, מספרת שעד שילדיה למדו שלא להתקרב אל דלת של דייר מסוים בשכונה – תקף אותם אדם אחר, בדירה אחרת. ג', אם לשבעה ילדים, מספרת בעיניים דומעות איך "פספסה" פעמיים את הגעת ההסעה של ילדיה מהב"ס – פעמיים בהן נפלו קורבן למעשי החשודים, מטרים ספורים מביתם.

הילדים עברו כל סוג אפשרי של התעללות והפחדה. ילדה בת 7 אשר הייתה עדה לאונס של שכנתה הקטנה ממנה. במקרים מסוימים החשודים אף קשרו את ידיהם ורגליהם של הקורבנות והצמידו סכין לצוואריהם. על מנת להבטיח כי לא יספרו את אשר עבר עליהם, הפחידו החשודים  את הילדים בעזרת כלב גדול "שיאכל את מי שיספר", או באמצעות הבערת מדורה ברחבת הבתים, אליה "יזרקו את כל מי שיגלה".

כלל הילדים מטופלים ע"י רשויות הרווחה, אך אין בכך כדי לתקן את הנזק. מרבית הילדים כלל אינם יוצאים מבתיהם למעט יציאתם לבית הספר, חלקם אף מסרב להגיע אל בית הכנסת עקב החשש מלהיתקל בפני החשודים, המסתובבים חופשי באין מפריע.

פנו למשטרה - והתאכזבו
 

החשודים הנם אנשים בוגרים, אשר אינם נחשבים נורמטיביים גם לא במונחים של החברה החרדית. מרביתם חיים בגפם, בדירות אשר עברו בירושה, בשכונה בה גדלו כל ימי חייהם. יש להבין כי מדובר בחברה סגורה, אשר אינה נוהגת "להוציא החוצה" את הכביסה המלוכלכת, אך אל מול זוועות שכאלה, כל הקודים החברתיים נפרצו. באומץ רב, ובגיבוי רבנים, פנו ההורים אל רשויות החוק והגישו תלונות, ועל אף הקושי – שיתפו פעולה בצורה מלאה.

 אך כאן הייתה נכונה להם אכזבה לא מבוטלת, כפי שמספרת ד', אחת האמהות שילדתה בת ה-5 נפלה קורבן להתעללות חוזרת: " החוקרים הציגו לילדה תמונות מטושטשות של החשודים, ולאחר מכן חוקר הילדים טען שעדותה "בעייתית" וסובלת מ"חוסר מהימנות". לא מזמן כשהיינו בשכונה היא פלטה צרחה איומה והצביעה אל עבר האיש שפגע בה, שעמד מטרים ספורים מאיתנו, ואף קראה בשמו, אז מה עוד המשטרה צריכה?! למה הפוגעים עוד מסתובבים אצלנו בחצר??"

 בדיון בכנסת, בראשות יו"ר הועדה ח"כ זבולון אורלב ובנוכחות חברי הכנסת אורי מקלב ואורלי לוי-אבקסיס, נכחו גם נציגי רשויות החוק, הרווחה והמשפטים. העדויות נאמרו רק לאחר יציאת מצלמות הטלוויזיה ומכשירי ההקלטה של נציגי התקשורת מאולם הדיונים.

רוית זמיר, עובדת סוציאלית  בעיריית ירושלים מספרת: "מדובר באחד מהמקרים הקשים ביותר שנתקלתי בלמעלה מ-20 שנות עבודה. הפרשה ידועה לנו מזה כשנה, ורק בקיץ האחרון התחלנו להבין את מימדיה הנוראיים. ישנן משפחות ש-6 ו-7 מילדיהן נפגעו, פעם אחר פעם. אנו מלווים ומעניקים טיפול לכל ילד ומשפחה שנפגעה, ביצענו למעלה מ-100 חקירות ילדים ע"י החוקרים, ועשרות של חקירות עוד לפנינו. מדובר בזוועת עולם".

נציג המשטרה בדיון, קצין החקירות של המרחב סנ"צ שמוליק בן עמוס מציין כי "הוקם צח"מ (צוות חקירה מיוחד) שעוסק אך ורק בנושא הזה. המשטרה לא חוסכת במאמצים, אך צריך להבין כי מדובר בחקירה סבוכה ומורכבת. העברנו מש"ק קהילתי אל תוך השכונה, כדי להגביר את תחושת הביטחון. מדובר במספר פוגעים המתגוררים בשכונה וידוע כי היו מקרים בהם הם פעלו בצוותא, ישנם מספר עצורים, חלק נוספים נעצרו ושוחררו אך החקירה בעניינם נמשכת. נאספו מספר ממצאים בפשיטות שערכה המשטרה בבתיהם וגל מעצרים נוסף צפוי בקרוב", אמר סנ"צ בן עמוס והוסיף: " גם כקצין וגם כאבא לילדים, אני מזועזע ומזדהה עם כאב ההורים. צריך להבין שישנו קושי בהגעה לסף מסוים של ראיות כלפי החשודים על מנת שיהיה אפשר להגיש כתב אישום. הקושי נובע מחקירת הילדים וקביעת "רמת המהימנות" של עדותם. אנו עושים ונמשיך לעשות מאמץ בנושא, מתוך כוונה להרחיב את מעגל המעצרים".

"מקרה הפדופיליה החמור בתולדות ישראל" 

את ההורים כאמור, דברים אלה לא מנחמים. גם לאחר תום הדיון, ניגשו האמהות אל חברי הכנסת בתחנונים שיעשו ככל שיכולתם להבטיח את שלום ילדיהם בשכונה.

"לרשויות יש חוסר אמון בהיקף התופעה", אמר עו"ד איתן להמן, המלווה את המשפחות, "יש קונספציה שפדופילים עובדים לבד, ובמשטרה ממשיכים לומר זאת למרות שיש כתב אישום שבו הפרקליטות קיבלה שהיו 6-7 אנשים ביחד באותו חדר בשכונה, שהתעללו בילד. זהו מקרה חריג, החמור בתולדות הפדופיליה בישראל. היה צריך לגייס את טובי המומחים, כולל מומחי מחשבים". בכך מכוון עו"ד להמן לעובדה שחלק ממעשי הזוועה שבוצעו, צולמו ע"י החשודים, ואף הוצגו לילדים בהתעללויות חוזרות.

יו"ר הוועדה ח"כ אורלב אמר כי "אין להשלים עם כך שטרם מוצה הדין עם העבריינים וילדי השכונה עדיין חשופים להמשך הפגיעה בהם".