בעקבות רפורמות חדשות: האם תבוטל גמלת הסיעוד בכסף?

בדיוק כמו בשאר מדינות העולם, גם אוכלוסיית ישראל מזדקנת והולכת. אם כיום יש כ-1.3 מיליון בני 65 ומעלה, עד שנת 2035 אוכלוסיית המבוגרים תמנה 1.8 מיליון, ועד 2065 נגיע ל-3 מיליון מבוגרים וקשישים. מצד אחד כל הכבוד על הגידול בתוחלת החיים, שמצליח להרקיע שחקים יותר מכל תקופה אחרת בהיסטוריה; אבל יש גם צד שני למטבע, והוא הבעיות הנלוות לזקנה ולהזדקנות.

אחד מכל שלושה מבני הגיל השלישי בישראל צפוי להיות סיעודי. כבר כיום 25% מהמבוגרים בישראל הם סיעודיים, והגידול המתמיד במספרם הוביל את המדינה לביצוע רפורמה חיונית ב-2018. החל מאותה רפורמה ואילך, קל יותר לקבל קצבאות סיעוד - בעיקר ברמות הנמוכות (1 ו-2 מתוך 6 רמות).

זאת ועוד, כדי להקל על המטופלים ועל בני משפחותיהם - הזכאים ברמה הנמוכה ביותר יכולים להמיר את כל גמלת הסיעוד שלהם בכסף, ישירות לחשבון הבנק (או לשלב בין קבלת כסף ובין קבלת שירותים, כגון מטפל ביתי, לחצן מצוקה ועוד).

לדוגמה, זכאי לגמלת סיעוד ברמה 1 מקבל כיום 1,408 שקלים בחודש מהביטוח הלאומי (5.5 שעות טיפול שבועיות כפול שווי שעה של 256 ש"ח). הזכאי ברמה זו יכול להחליט מה לעשות עם הכסף - או לקבל את כולו ישירות לחשבון הבנק, או באמצעות קבלת שירותים כגון טיפול סיעודי ביתי, כביסה, הספקת חיתולים ועוד. זכאים ברמה 2 עד 6 יכולים להמיר רק חלק מהגמלה לכסף - ולא את כולה.

אלא שמרוב רצון טוב וריבוי של הקלות, לא שמנו לב שחל גידול משמעותי בזכאים לגמלות סיעוד. אם בסוף 2017 היו רק 170 אלף זכאי גמלה, הרי שכיום מספרם כבר חצה את קו ה-300 אלף (רבע מכלל בני גיל הזהב, כפי שצוין קודם לכן). הקלות אלו היו חלק מהסיבה לכך שחל גידול בהגדרה של מיהו סיעודי, וזאת בהשוואה לשיטת הגמלה שהייתה נהוגה לפני 2018 (חלוקה לשלוש רמות בלבד).

הגידול המסיבי הזה בזכאים לשירותי סיעוד, הכפיל גם את התקציב לכדי 14 מיליארד שקל ב-2022, אבל ללא שום מענה טיפולי שמטרתו לשמור על המצב הקיים ולמנוע הידרדרות נוספות. כך יוצא שמבוזבזים יותר כספים על סיעוד, אבל עבור השירותים הלא רלוונטיים.

לאחרונה הוחלט לבצע מספר שינויים בתחום הסיעוד, שאמורים לתת מענה לכל הבעיות הללו. לדוגמה, קשישים ברמות סיעוד נמוכות של 1 ו-2 - יעברו מקבלת טיפול סיעודי לטיפול מונע הידרדרות (כפי שצוין קודם - פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד). כמו כן סיעודיים ברמות הקלות יועברו לאחריות קופות החולים, וייצאו מתחום אחריותו של המוסד לביטוח לאומי ושל חברות הסיעוד הפרטיות (שימשיכו לטפל בזכאי גמלה ברמה בינונית ומעלה - כלומר 3 עד 6).

עם זאת, אחד מהשינויים הנוספים יתבטא ככל הנראה בקיצוץ כנפי הגמלה בכסף. זכאי גמלת סיעוד ברמות 1 ו-2 כבר לא יוכלו לקבל את מלוא הגמלה בכסף, אלא אך ורק את חלקה. היתר יינתן באמצעות שירותים וטיפולים מונעים - כגון פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ותמיכה קהילתית (במקום הדגש הנוכחי על כביסה, ניקיון וקניות). שירותי קהילה תומכת - כגון לחצן מצוקה, תיקונים וביקורים בבית המטופל - יינתנו אוטומטית.

יש לשער ששינוי זה פחות ימצא חן בעיני המטופלים ובני משפחותיהם; אבל במקביל יש לזכור שתקציב הסיעוד ימשיך להישאר בגודלו המפלצתי הנוכחי (ואף יגדל בהמשך), לכן דרושה הסטת תקציבים אל הערוצים החשובים ביותר; זאת כדי למנוע את קריסתו של תחום הסיעוד בישראל, בשל לחץ גדל והולך בעקבות הזדקנות האוכלוסייה.

עדיין לא ברור האם המלצות אלו של הוועדה הבין משרדית אכן יאומצו. במקביל פועל המוסד לביטוח לאומי לפתיחת מכרז חדש בתחום הסיעוד, וזאת במטרה לשמר לפחות חלק מהאופרציה הקיימת של התנהלות דרכו ודרך חברות הסיעוד. עם זאת, יש לשער שהפסקת תשלום הגמלה בכסף יבוצע בשלב כלשהו בכל מקרה.