האוהד

שמי פלג ואני אוהד את הפועל קרוב ל- 25 שנים. דור בייניים שלא היה בקטמון מעולם, אך היה בימק"א. דור שלא ידע את בן רימוז אבל ראה את מישל דיין ,הכיר את יואב דוגה, עמנואל זיסמן,שוקו נומדר, גוסטאבו קראנקו מורדי, בסון דהאן אוחיון ועוד רבים וטובים.

כמובן ואיך לא,  הדור שלי זכה לראות דרבי ירושלמי בו הפועל שלנו מנצחת. זן שכמעט (נדע בוודאות שנה הבאה) נכחד.

טראומת פנסו, טראומת פולמן, טראומת רעננה וויקטור יונה, באמת שהפועל חטפה מכות ולא פעם ,ועדיין האדומים מקריית יובל ממשיכים לבעוט יום יום במגרש "הבירה" בקריית יובל שבו תלויות על עמוד החשמל מעל ראשם נעליו של ג'ימי טורק שפרש לפני שנים. כך לפחות על פי האגדות. אין ספק "היא (הפועל) לא דומה לאף אחת אחרת".

שהתפרקה לה הקבוצה בשנת 2007 כעסתי מאד על שני הצדדים. הרגשתי סוג של חוסר אחריות מצד האוהדים וההנהלות .

"למה הורסים את הפועל?" שאלתי את עצמי ולא הטרחתי את עצמי יותר למגרש קרוב לשנתיים.

אחרי שהייתי בחצי משחק של קטמון ולא מצאתי שם תשובה ראויה, הבנתי שהרגש הוא שם המשחק פה, כל אחד בוחר איפה הוא ואני בחרתי בהפועל. אני אדום מקריית יובל! זהו מקומי וזה הבית שלי.

היום אפשר להגיד כך: הפועל ירושלים מנוהלת היטב על ידי עמוס סאסי וגיל רז שניקו את האורוות ומנהלים את המועדון היקר הזה בצורה מכובדת וראויה. 

ויקטור יונה מחוץ למערכת, ויוסי סאסי לא מפסיק להשקיע בקבוצה. הוא העלה אותה מליגה א' ללאומית במהרה, משקיע במחלקות הנוער השונות המונות מאות של ילדים ובני נוער ושם לעצמו מטרה נעלה שלא נעלמת מעיניי האוהדים שחשים בשינוי. סאסי עושה ככל שביכולתו על מנת להחזיר את הפועל ירושלים לתודעה הציבורית ולמקומה הטבעי כל כך בליגה העל.

הפועל קטמון והפועל ירושלים כיום נעות בקווים מקבילים-חיות באותו מקום, אך מתעלמות אחת מהשנייה. לעיתים אני מבין לליבם של אוהדי קטמון ולעיתים אני לא מבין אותם כלל. אין ספק שיש פה בעיה שהולכת ומחמירה ורק כואב לי על דבר אחד, על האוהדים האלו שלא קיבלו החלטה כמוני להיות במחנה זה או אחר. על האוהדים שיושבים בבית ולא מחליטים איפה הם בכל העסק האבסורדי הזה.

הפועל קטמון והפועל ירושלים יכולות לריב מידי שבוע למי היו עוד 129 אוהדים ביציע אבל אלה שיושבים על הגדר חברים, אלו רוב אוהדי הפועל ירושלים .ההנהלות אשמות שזה המצב ואני קורא מפה לפעולה כי בסופו של דבר רק הפועל על כל מחנותיה מפסידה מכך.

אם פעם היה להפועל ירושלים יתרון גדול של מועדון קטן וצנוע כל כך שסוחף אחריו קהל יחסית גדול ואפילו בעבר הרחוק יותר, מהגדולים בארץ, אזי שהיום יתרון זה הפך לחסרון וזהו חסרון גדול.

ועוד דבר אחד לסיום. התקשורת הכתירה את הפועל כקבוצה שתעלה ליגה ופיתחה הרבה מאוד ציפיות. אישית, אני חושב שמוטב לתקוע יתד בליגה הנוכחית על מנת למנוע נדנדה אפשרית בין הליגה השנייה לשלישית. ברגע שהפועל תתייצב בליגה הלאומית, נוכל לחזור לליגת העל וגם אם צריך לחכות לשם כך שנה, נחכה. יכול להיות תסריט שהפועל תעלה ליגה, ואני אשמח על כך אבל סבלנות. הליגה עוד ארוכה.

שיהיה בהצלחה!

אוהדים שמעוניינים לשלוח טורי דעה מוזמנים לכתוב למייל- [email protected]