הסתו כבר כאן

לפי ההגדרה האסטרונומית הסתו מתחיל בעשרים ואחד בספטמבר יום השיויון, שבו אורך היום שווה לאורך הלילה. על פי הגדרה זו הסתו מסתיים בעשרים ואחד בדצמבר בתאריך זה היום הוא הקצר ביותר בשנה.

הסתו מציין את המעבר בין קיץ לחורף ולכן מכונה גם עונת מעבר. במקרא ובספרות חז"ל השנה מתחלקת אך ורק לשני חלקים – חורף וקיץ " מות החמה" ו "ימות הגשמים" זו החלוקה המתאימה לאקלים שלנו, שאין בו עונות ביניים כמו באירופה למשל.

ביהדות הסתו הוא התחלה, ראש השנה יום כיפור וסוכות חלים בסתו ואם מחברים לזה גם את תחילת שנת הלימודים  מקבלים התחלה חגיגית לפחות באופן סימלי.

הסתו בישראל מאופיין בשינויים קיצוניים במזג האוויר לפעמים בטווחים של כמה שעות והביטוי השגור ביותר בפי החזאים בסתו זה "אפיק ים סוף" ההפכפך והבלתי ניתן לחיזוי.

ובכן הסתו הוא בעיקר תקופה של מצב רוח ומכירות סוף עונה. בתרבות ובשירה הסתו מסמל עצבות וגם דיכאון. כבר לא קיץ ועדיין לא חורף.

אביב גפן שר "אם מתים עדיף למות בסתו"  ונורית גלרון שרה "עצוב למות באמצע התמוז" עדיף לחיות, וכל ילד בגן יודע שהחצב והציפורים הנודדות הם סימן שהסתו הגיע.