מחקר חדש בשערי צדק

המחקר, שבוצע ב-University College בלונדון בהובלת ד"ר לינדה שביט מהמחלקה לנפרולוגיה מבוגרים במרכז הרפואי שערי צדק, קושר בין הנטייה לייצור אבני סידן בכליות להיווצרות משקעי סידן בכליה דם וספציפית באבי העורקים הבטני (aorta) וכן לבריחת סידן מהעצם. קשר זה יכול להיות מוסבר על ידי ההפרעה בוויסות הסידן בגוף והעלייה בשקיעת סידן באיברים כגון כליות וכלי דם. המחקר התפרסם השבוע בכתב העת היוקרתי Clinical Journal of the American Society of Nephrology.

לדברי ד"ר שביט, "מדובר בתחום שטרם נחקר לעומק. כ-10% מהאוכלוסייה סובלים מאבנים בכליות, וכבר נמצא בעבר קשר בין היווצרות אבנים בכליות לבין מחלות כרוניות כגון לחץ דם גבוה, מחלת כליות כרונית וכן מחלות לב, אולם עד עתה לא נמצא הסבר לקשר הזה". לדבריה, "רצינו לבחון אם בעיות הלב קשורות במשקעי הסידן בכלי הדם ואם זה מאפיין ייחודי של אנשים שסובלים מאבנים בכליות".

החוקרים בחנו באמצעות בדיקות CT את משקעי הסידן באבי העורקים הבטני של מטופלים ומצאו שאלה שסבלו מאבני סידן בכליות סבלו גם מרמות מוגברות של משקעי סידן. הם גם אובחנו כסובלים מדלדול עצמות (אוסטאופורוזיס).

בנוסף לגורמים גנטיים שתורמים בחלק מהמקרים להיווצרות אבני כליה, גם גורמים סביבתיים כגון תזונה והרכב המיקרו ביום במעיים משחקים תפקיד חשוב. "צריכה מועטה של נוזלים, סידן ואשלגן וצריכה מרובה של מלח, סוכרוז, פרוקטוז וחלבון מהחי בתפריט היומי מגבירים את הסיכון להיווצרות אבנים בכליות", מסבירה ד"ר שביט.

"אנו ממליצים לאנשים שאובחנו עם אבנים בכליות להתייעץ עם הרופא שלהם לגבי בדיקות ייעודיות למחלות לב ולאוסטאופורוזיס בדגש על רמת משקעי הסידן בכלי הדם. ניתן להשתמש בבדיקות ה-CT שגם כך מבוצעות במרבית החולים שסובלים מאבני כליה לשם הערכה ראשונית של צפיפות העצם ומשקעי סידן באבי העורקים. אין ספק ששינוי תזונתי ואורח חיים בריא מפחיתים את הסיכון למחלות לב במטופלים עם אבני כליה". עוד מוסיפה ד"ר שביטכי "דרוש המשך מחקר עתידי כדי לקבוע בוודאות שמחלת אבני כליה היא גורם סיכון חד משמעי למחלות לב".

תמונה: flash 90