העליון החמיר בעונשם של רוב מורשעי לה פמיליה

ביהמ"ש העליון קיבל את ערעור הפרקליטות על קולת העונש שגזר ביהמ"ש המחוזי במסגרת פרשת לה פמיליה והחמיר בעונשם של דניאל אלישייב (מ- 30 ל- 40 חודשי מאסר בפועל), רן יצחקי (מ- 30 ל- 40 חודשי מאסר בפועל), גדי יחיאלוב  (מ- 30 ל- 40 חודשי מאסר בפועל) ודור מגידיש (מ- 24 ל-30  חודשי מאסר בפועל).

בערעורה, טענה הפרקליטות כי: "מתחמי העונש ההולם אשר נקבעו על ידי בית המשפט הנכבד קמא, והעונשים שנגזרו על כלל הנאשמים שנידונו בפני בית המשפט קמא. חוטאים לעיקרון ההלימה ואינם משקפים כראוי את חומרת האירועים בהם הורשעו המשיבים". דגש רב צריך להינתן למשמעות ביצוע המעשים באמצעות 'חבורה' המטילה מורא על הקרבנות, מכניעה אותם ומפחיתה את תחושת הפחד בקרב התוקפים. ב"כ המדינה הדגישה בטיעוניה, כי בית המשפט המחוזי אמנם התייחס בהרחבה לייחודיותם של האירועים, לערכים המוגנים שנפגעו במהלכם ולחומרתם הרבה, אלא שהדבר לא מצא ביטוי במתחמים שקבע ובקביעת העונש המתאים של המערערים."

בפסק דינו של ביהמ"ש הודגשה החומרה שבפרשה. בית המשפט החליט כי יש מקום להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי בשל הצורך בהרתעת הרבים מפני ביצוע עבירות אלימות בכלל, ובתחום הספורט בפרט. בין היתר, ציין ביהמ"ש בפסק דינו כי:

"בעניין דנן נכון היה ליתן משקל משמעותי יותר להרתעת הרבים, וזאת משעסקינן בתופעה חברתית סוחפת, ולה השלכות מעשיות קשות. כך, למשל, קבע בית משפט זה לא אחת לגבי חומרת העונש שיש להשית על המורשעים בעבירות אלימות הנעשות תוך שימוש בנשק קר: "המדובר למרבה הצער בתופעה חברתית רווחת, מכוערת ומסוכנת, המחייבת תגובה עונשית מחמירה ומסר ברור מצד בתי המשפט וכלל רשויות אכיפת החוק, תוך מתן משקל משמעותי בענישה לשיקולי הרתעת היחיד והרבים, גם אל מול שיקולים אישיים" (ע"פ 5980/15 מדינת ישראל נ' זדה, פסקה 7 (23.3.2016)).

טעם נוסף המצדיק ענישה מרתיעה בענייננו, נעוץ בכך שעסקינן בעבירות שבוצעו על-ידי ארגון אוהדים, וכוונו נגד קבוצות אוהדים אחרות. אלימות וגזענות במסגרת אירועי ספורט הפכו בשנים האחרונות לנגע ממאיר במקומותינו. מסיבה זו חוקקה הכנסת לפני כעשור את חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח-2008..."

"דברים דומים נכתבו גם בהנחיית פרקליט המדינה, אשר חיווה דעתו כי נוכח התגברותה של תופעת האלימות בספורט יש לעתור לענישה ההולמת את חומרת המעשים, הן ביחס לעבירות לפי חוק איסור אלימות בספורט, הן באשר לעבירות 'רגילות' המבוצעות בזיקה לאירועי ספורט (ראו: "מדיניות האכיפה בעבירות אלימות באירועי ספורט" הנחיות פרקליט המדינה 2.36 התשע"ח). תפיסה זו מקובלת עלי."

בית המשפט אף הדגיש את הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה, דווקא מאחר ומדובר בנאשמים נורמטיביים: "הרתעת הרבים מחייבת אפוא להשית על המערערים שלפנינו עונשים כבדים. כל המערערים (לבד מאביתר יוסף), נעדרים עבר פלילי ממין הענין. רובם שירתו בצה"ל, תרמו לחברה ובאים מרקע אישי נורמטיבי. יש לשער שכמותם אף שאר חברי הארגון, וחברי ארגוני אוהדים אחרים. עסקינן אפוא בעבירות שמבוצעות על-ידי אנשים מן השורה, שלא גדלו בצלו של עולם הפשע ובחסותו. הסחף החברתי והלהט הספורטיבי הוא שצרף אותם וקיבצם יחדיו. אל מול אנשים בעלי מאפיינים שכאלה, יכולה ענישה משמעותית להיות מרתיעה ואפקטיבית."