בעיטת קרן – עמדה אישית של קרן קדוש



למה כולנו רוצים להיות עצמאיים?, מדוע המדינה לא דואגת לאותם בעלי עסק? ואם האזרחים משתנים והחיים הופכים לדינאמיים מדוע המדינה לא מתאימה את עצמה לשינויים?

דני, חבר קרוב, החליט לפתוח עסק משלו. הרעיון היה להפסיק לעבוד בשביל אחרים ולמנף את יכולותיו האישיות והמקצועיות לטובת ביתו. ובשתי מילים: להיות עצמאי. חודשים הוא עבד סביב השעון וקרע את עצמו בלמידה על מנת להקים את העסק. התרוצץ, לקח הלוואות, הסתכן וכן, גם שילם מיסים. והרבה. מדי חודש הוא התחלק עם המדינה ברווחים שלו.
זה הדיל: הוא עובד, מזיע, מסתכן כלכלית, לא ישן והמדינה גובה ממנו רק חצי מההכנסות. הכל היה בסדר. הוא הרוויח והמדינה הרוויחה על גבו. ואז, ביום חורף אחד, החליק דני במדרגות הרטובות מגשם, עף באוויר ונחת על גבו. חודשיים הוא שכב במיטה והתקשה לתפקד.
והעסק? הוא בכלל לא תפקד. דני לא יכול היה לסיים עבודות שכבר לקח על עצמו, לקבל עבודות חדשות ולזרוע זרעים בפרויקטים עתידיים. הוא שכב בבית וראה איך החלום שלו - מקור הפרנסה שלו – גווע, ויחד איתו גם בני המשפחה. ברעב! אחרי שבילה אצל רופאים ועבר שיקום קצר, הוא הלך לביטוח לאומי בתקווה לקבל מהם תשלום על ימי המחלה. במקום זה הזמינו אותו לחקירה.
למוסד הממשלתי לא שינה שמדי חודש דני היה מפקיד בחשבונם אלפי שקלים. מבחינתם הוא עצמאי. ואם כבר עצמאי, אז עד הסוף. למעט ברווחים, כמובן. 
כל מי שראה את הכתבה בתוכנית של מיקי חיימוביץ', המערכת, על העצמאיים במדינת ישראל, התקומם. והאמת שבצדק - קשה היה להישאר אדיש לנוכח הניצול הפושע של המדינה. הבעיה היא, שלעצמאיים אין מי שידאג, למעט עצמם. בטח לא המדינה. וזה חברים, חייב להשתנות! כי העולם השתנה.
אם בעבר רוב מוחלט של העובדים בשוק, היו שכירים ועבדו באותו מקום במשך 30, 40 ואפילו 50 שנה, הרי שהיום המצב שונה לחלוטין. החיים הפכו לדינאמיים. משתנים. הדבר הכי יציב, הוא חוסר היציבות. הדור הצעיר מודע ליכולות שלו ורוצה לנצל אותן בכדי לנפח את חשבון הבנק שלו. לא עוד עבודות אפורות, קשות ושוחקות, בסופן הבוס גורף את ההון. דור האינסטנט מעוניין בעבודה עצמאית ובקשר ישיר בין יכולותיו להכנסתו.

וזה לא רק הוא. גם החברות הגדולות נוטות להעסיק יותר ויותר "פרילנסרים" או קבלני משנה. העיקר, לא עובדים שכירים שיאלצו אותם ביחסי עובד מעביד, תשלומי פיצויים, עמידה בשאר הסכמים קיבוציים ומלחמות מול ההסתדרות. פרילנס, הכי פשוט.

גם אלה שבוחרים ללכת בדרך הישנה והטובה, מתקשים להישאר באותו מקום עבודה. בשנים האחרונות להרבה אנשים פשוט אין ברירה בגלל צמצום התעשייה המסורתית, והם פורשים בגיל צעיר יחסית, שלא מותיר להם הרבה אופציות, למעט להיות עצמאי

לא במקרה הקורס הכי פופולארי בלשכת התעסוקה בקרב החותמים, הוא קורס יזמות. הקורס עולה 700 ש״ח והלשכה מלמדת אותך איך להיות יזם קטן. היא מעודדת אותך להגשים את החלום, אבל שוכחת לספר לך דבר אחד: שהחלום עלול להסתיים כסיוט.

אף אחד לא טורח לציין שלעצמאי במדינת ישראל אין חופשות, אין ימי מחלה, אין השתלמויות, אין בונוסים, אין שעות נוספות, אין פנסיה, ואין, שימו לב: דמי אבטלה במידה וסגרת את העסק.

הרשימה עוד ארוכה, אבל הזמן שלי קצר, אז רק אציין מה כן מקבל אותו עצמאי בתמורה לשותפות עם המדינה: הרבה מלחמות בירוקרטיה, כאבי ראש, מחסור בשעות שינה, ומסיםהרבה מיסים! מה הפלא שלא פעם, עובדים מרווחים יותר מבעל הביתבטח שקט נפשי

בשורה התחתונה, המדינה רואה אותך שותף מצוין כל עוד אתה מרוויח. קצת בעיות  שאתן רובן כאמור היא מרעיפה עליך, והיא נזכרת שאתה עצמאי.

אז אני שואלת: לא הגיע הזמן שיקומו ארגוני עצמאיים וישכילו לשתק את המדינה אחת ולתמיד? ויפה שעה אחת קודם לבחירות. כי אחרת, נמשיך לשיר: עצמאי בשטח, לא צריך טובות... רק תזכרו שהמשיך השיר הוא: הולך בטל, הולך, הולך בטל!




 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה