נשיא המדינה ורעייתו אירחו את זוכי פרסי בלווטניק למדענים צעירים

נשיא המדינה, מר ראובן (רובי) ריבלין, ורעייתו אירחו אתמול (א') בבית הנשיא שלושה חברי סגל מצטיינים מאוניברסיטאות בישראל אשר זכו בפרס היוקרתי.

פרסי בלווטניק מעלים על נס מדענים ומהנדסים צעירים ומבטיחים באמצעות ציון הישגיהם יוצאי הדופן, הכרה בהבטחה הגלומה בהם לתגליות מדעיות בעתיד ועידוד חדשנותם המחקרית. 

הפרסים, המוענקים מאז שנת 2007 מטעם קרן משפחת בלווטניק בארצות הברית, מוענקים השנה לראשונה בישראל, עם ציון עשור לייסודם ובמסגרת שיתוף פעולה של האקדמיה למדעים של ניו יורק עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

שלושה מדענים ומהנדסים צעירים יקבלו כל אחד מענק בלתי מוגבל בסך 100,000 דולר – מהפרסים הגדולים ביותר שהוענקו לחוקרים בתחילת דרכם.

מבין 47 מועמדים, הנמנים עם חברי הסגל המבטיחים ביותר באוניברסיטאות ישראל עד גיל 42 ושהומלצו על-ידי האוניברסיטאות, בחרו ועדות השיפוט המדעיות שלושה זוכים מצטיינים בשלושה תחומים - מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה, וכימיה – אחד מכל תחום.

הנשיא ריבלין בירך את הזוכים בפרס וציין כי "אנחנו חיים בעולם שבו הפוליטיקה ממלאת תפקיד מרכזי, אבל עלינו להיזהר לא להרוס מדע ואמנות למען הפוליטיקה. שיתוף פעולה, לא חרם, הוא הדרך להתקדם, למצוא דרכים חדשות לבניית אמון בינינו. שיתוף הפעולה והישגיכם ממלאים את הלב בגאווה."

לן בלווטניק, מייסד קרן משפחת בלווטניק ונשיא Access Industries, אמר: "זהו כבוד עבורי לחנוך את הפעילות הפילנטרופית החשובה הזאת בחיי, אשר הצלחנו להביא גם לישראל. ישראל היא מרכז של מצויינות ואקדמיה בעולם. אנחנו מעוניינים לתמוך במדענים צעירים מכיוון שהם העתיד. המדענים הצעירים הללו מגדירים כיצד ייראה העולם״.

עם חברי ועדת הפרס נמנים פרופ' נילי כהן, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וכן יושבי ראש הוועדה פרופ' אהרן צ'חנובר, חבר האקדמיה וחתן פרס נובל, ואליס רובינשטיין, נשיא ומנכ"ל האקדמיה למדעים בניו יורק. בוועדות המקצועיות שבחרו את המועמדים בכל אחד משלושת התחומים נכללו מדענים מובילים מישראל ומהקהילה המדעית הבינלאומית.

ואלה חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים לשנת 2018:

 ד"ר עודד רכבי (36), מרצה בכיר במחלקה לניורוביולוגיה ובית הספר סגול למדעי המוח, אוניברסיטת תל אביב

עבודתו פורצת הדרך של ד"ר רכבי חושפת מנגנונים וחוקים חדשים של הורשה שאינם תלויים בשינויים ברצף ה- DNA(הורשה של מולקולות רנ״א). מנגנוני ההורשה האלה מאפשרים בין היתר לתכונות נרכשות לעבור מדור לדור. מחקריו יכולים לעזור לנו להבין כיצד תכונות מורכבות ומחלות עוברות בירושה - צעד ראשון לקראת טיפול במחלות רבות שבהן לא זוהו גורמים גנטיים.

ד"ר צ'רלס דיזנדרוק (37), פרופסור משנה, הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

ד"ר דיזנדרוק הינו מומחה בתחום ההולך וגדל של "מכאנוכימיה", שבו כוח מכני משמש להנעת תגובות כימיות. באמצעות מכאנוכימיה ניתן לפתח חומרים "חכמים" אשר מגיבים עם מאמץ מכני ומדווחים על פגיעה מכנית ברמה המולקולרית ואף מסוגלים לתקנה בצורה אוטונומית. 

פרופ' ענת לוין (39), פרופסור-חבר, הפקולטה להנדסת חשמל ע"ש אנדרו וארנה ויטרבי, הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל

פרופ'  לוין הביאה לתרומות פורצות דרך בתחום המתפתח של צילום חישובי, אשר עושה שימוש בטכניקות חישוביות כדי לפתח יכולות הדמיה חדשות שמצליחות לגבור על הגבולות של מערכות אופטיות מסורתיות (ומערכות הדמיה אחרות). המחקר שלה מיושם, בין היתר, בשיטות לחידוד תמונות שהיטשטשו כתוצאה מרעידה של המצלמה בידי הצלם או מבעיות פוקוס, בהוספת צבע לתמונות ישנות שצולמו בשחור-לבן, ביצירת מסכי תלת מימד המאפשרים חווית צפייה ריאלית יותר, ועוד. 

תמונה מהאירוע (צילום: מארק ניימן/לע״מ).

בתמונה: בשורת היושבים, מימין- נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ' נילי כהן, נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה ריבלין. בשורת העומדים, מימין- ד"ר עודד רכבי, מר לאונרד (לן) בלווטניק, פרופ' ענת לוין, ד"ר צ'ארלס דיזינדרוק ונשיא האקדמיה למדעים בניו-יורק אליס רובינשטיין.