"חופשה" עם ילדים

חופשה ראשונה עם תינוק זו חוויה מיוחדת במינה ומבלבלת כאחד. מצד אחד המוח שלי עדיין זוכר מה חופשה אמורה להיות, מצד שני אין לאף אחד מושג מה הלו"ז. מצד אחד נוסעים לבית מלון, מצד שני כל הבית באוטו כאילו עוברים דירה. ומה עם הקטע הזה שעוצרים כל חצי שעה להתרענן "מהחופשה"? זה באמת מבלבל, כי זה כמו ללכת לישון רק בשביל להתעורר ולתת שנ״ץ.

בשעה טובה מגיעים למלון והולכים לבריכה. לא אשקר לכם, התלהבתי! בתור אחת שלא יודעת לשחות, סוף סוף יש לי תירוץ טוב לשבת כל היום בשלולית של הקטנים ולהשתזף בלי למות מחום. מציידת את אלון בכובע, חליפה, קילו קרם הגנה וגלגל הצלה - כל הכבוד קטי, הבן שלך נראה כמו ילד כאפות. עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא אימא היסטרית אבל יש לי תינוק מחליף צבעים, 5 דקות בשמש והוא ורוד טודו בום כמו הג'קט של בן אל תבורי.

אוקיי מיצינו בבריכה, עכשיו מה? עושים לאימא פדיחות! ממש לאחרונה אלון התחיל להבין שלפעמים עוברי אורח ממש מתלהבים ממנו. כלמיני דודות כאלה עוצרות ליד העגלה ומתחילות לבדר אותו ולחייך אליו, והוא לגמרי זורם ועושה להן עיניים ומחזיר חיוכים. עכשיו איפה הבעיה? ככל שהוא מקבל יותר תשומי, הוא נדלק ומתחיל לצעוק בהתלהבות ובלי הפסקה כדי למשוך אליו עוד יחס. אז מבחינתו הוא מבסוט רצח - מבחינתי זה כמו להסתובב עם צופר אוויר שאין לי עליו שליטה. ואם יש עוד תינוקות בסביבה שמשתפים אתו פעולה, בכלל הלך עליי..

לדעתי התובנה הכי חשובה בטיול הזה הייתה שהחופשה כבר ממש אבל ממש לא סובבת סביבי, או הרצונות שלי או ההרגלים שלי. לאן לצאת, מה לשתות ומה ללבוש כבר לא על הפרק - יותר בסגנון של מתי להאכיל, מתי להלביש בעוד שכבה, ומאיזה שעה כיבוי אורות בחדר כי הוא נרדם. אולי אם מישהו היה מספר לי לפני שנה וחצי שככה תראה החופשה שלי, הייתי עונה לו שאני מעדיפה להחזיר ציוד ולבטל עסקה - כי אם זה הדיל אז מי שאמר שילדים זה שמחה כנראה היה ערירי. היום אני אומרת בפה מלא שזו החופשה הכי מדהימה שהייתה לי בחיים! מחכה לעוד שיבואו..