ועד עובדות הצהרונים בעיר הכריז על סכסוך עבודה

העובדות קובלות על פערים בתנאי ההעסקה בין עובדות,לדבריהן נוצר מצב בו קבוצת עובדות המועסקת בשכונות מוחלשות בעיר לא מקבלות את תנאי ההסכם הקיבוצי שנחתם בין הצדדים בראשית מאי  2015.

"לא נוכל לעמוד מנגד  כשקולגות שלנו, המבצעות את אותה העבודה באותה המסירות, זוכות לתנאים נמוכים מאיתנו". אומרת שרה סלע, גננת בצהרונים ומראשי הוועד. " אנחנו מועסקות בתכנית ציל"ה (צהרי יום להעשרה והזנה) ואילו הן מועסקות בתכנית עם השם המעליב "צילה רזה"- וכשמה כן היא. איזה מסר זה שולח להורים בשכונות הללו? שהילדים שלהם שווים פחות?". עובדות "צילה רזה" מועסקות חצי שעה פחות ביום, ולא ניתנת להן האפשרות לעבוד בקייטנות, עובדה שפוגעת בשכרן בהיקף של אלפי שקלים בשנה.

"המשמעות הישירה של "צילה רזה"  היא תחלופה גבוהה של עובדות. על ההורים להבין כי את מחיר גרסאות התעסוקה ה"רזות" הם משלמים", מוסיפים בוועד העובדות. "הילדים וההורים צריכים להתרגל בתדירות גבוהה לדמות חינוכית אחרת שמגיעה לפרק זמן קצר. הילדים סובלים מהעדר רצף חינוכי ובמקרים חריגים גם מסכנות בטיחותיות חמורות בגן .

כזכור, במאי 2015, לאחר משא ומתן ממושך ומאבק משולב של עובדות הצהרונים, ארגון ההורים העירוני וסיעת "ירושלמים" נחתם הסכם קיבוצי בתכנית ציל"ה. ההסכם קבע מודל פורץ דרך ברמה הארצית, במסגרתו מופעלים הצהרונים בירושלים עד השעה 16:30 וכוללים לפחות עשרה ימי קייטנה במהלך השנה, בימים בהם מערכת החינוך לא פועלת. "הצהרונים מהווים פתרון אמיתי, גם אם לא מושלם, להורים העובדים בעיר. כעת, כאשר העירייה מתחילה להפעיל צהרונים במסגרות מצומצמות, היא בעצם מכרסמת בהישגים האלה – זאת נסיגה משמעותית בשירות שניתן לתושבים בירושלים" מוסיפה ראומה שלזינגר המלווה את ההתאגדות בכוח לעובדים.

"במהלך המו"מ על ההסכם הקיבוצי לא חשפו המינהלים הקהילתיים והעירייה (המעסיקים את העובדות) את קיומן של מסגרות בתנאים אלו. לא די בכך שעובדות הצהרונים מועסקות בהעסקה עקיפה, ולא די במחטף  שנעשה כאן, התערבותנו עוררה את הנהלות המינהלים הקהילתיים  להוסיף חטא על פשע". מוסיפה שלזינגר.  "מרגע התערבותנו, החלו בחלק מהמינהלים להחתים  את העובדות על חוזה אישי חדש, המנציח את התנאים הפוגעניים, כל זאת בתואנה שההסכם הישן עליו חתמו אבד! השנה, במקביל למשא ומתן הממושך, המשכורת שניתנה לעובדות ציל"ה הרזה נמוכה אף יותר מזו שניתנה בשנים קודמות. נסיגה מוחלטת מהמודל הירושלמי המשופר שהושג בעמל רב" היא מסכמת. 

בוועד מציינים כי מאז גילוי תנאי ההעסקה ב"צילה רזה" נעשו  ניסיונות הידברות רבים  עם העירייה והמנהלים הקהילתיים המעסיקים והחל משא ומתן שנמשך למעלה משנה אך ללא הועיל.  בפברואר 2016 אף  העבירו המעסיקים טיוטה  של הסכם המסדיר את תנאי העובדות, אך חודש לאחר מכן חזרו בהם המעסיקים מכל ההסכמות. גם תיווך הממונה ליחסי עבודה במשרד הכלכלה לא הואיל- העירייה והמינהלים הקהילתיים מסרבים להציג פתרונות. "כל הסיפור מסתכם ב ב-כ-165 אלף ₪ בלבד! כאשר תקציב ציל"ה כולו עומד על כ-64 מיליון ₪ בשנה!  על זה כל הסיפור. נלחמנו בעבר מול ניסיונות פגיעה בתנאי העסקתנו, נאבק גם הפעם אם לא ישאירו לנו ברירה". מסכמים בוועד העובדות.

בניסיון לקדם פיתרון במשבר הצהרונים בעיר, אמר הרב אהרון ליבוביץ, מחזיק תיק גיל הרך בעיריית ירושלים מטעם סיעת ׳ירושלמים׳: "אני קורא למציאת פתרונות במסגרת המשא-ומתן. סייעות וגננות הנאבקות לשרוד כלכלית לא יכולות לבצע כראוי את עבודתן, ויש הבנה רחבה בקרב ההורים שהמצב הנוכחי פוגע ברצף החינוכי ובתחושת הביטחון של הילדים".

מהעירייה נמסר בתגובה: " בשל הצורך והרצון לסייע למשפחות מעוטות יכולת,פועלות בעיר מספר מצומצם של מסגרות צהרונים במתווה שונה ומיוחד ששעות הפעילות בו מעטות יותר מצהרונים רגילים ועלותו להורים נמוכה יותר. הסייעות המועסקות במסגרת זו זוכות לאותן תנאים פר שעה כמו הסייעות במסגרות "הרגילות". דרישת הסייעות במסגרות "המצומצמות" לקבל את אותו השכר ללא קשר לשעות עבודתן הינה בלתי סבירה. יודגש כי סייעות המועסקות בירושלים זוכות לשכר משופר לעומת ערים אחרות".  

תמונה: נטי שוחט/ flash 90