פתיחת שנת הלימודים התשע"ה: 266,000 ירושלמים יחלו את הלימודים בשנה החדשה

מהמגזר הערבי: 104,000 תלמידים.

מהמגזר החרדי: 98,000 תלמידים.

מהמגזר הכלל (ממלכתי וממלכתי-דתי): 63,000 תלמידים.

מנתוני משרד החינוך עולה כי ב- 1.9.2014 יפקדו את מוסדות החינוך ברחבי הארץ 2,105,394 תלמידים וילדי הגנים, מתוכם 149,705 תלמידי כיתות א', אשר יחלו את דרכם החדשה במערכת החינוך וכן- 112,750 תלמידי יב', אשר יחתמו השנה, 12 שנות לימוד במערכת החינוך. לצדם, יפתחו את השנה  164,999 עובדי הוראה.

שר החינוך הרב שי פירון הדגיש כי "למידה משמעותית היא למידה המשלבת מצוינות עם ערכיות, אנחנו רוצים לראות תלמידים שמגיעים לבתי הספר כדי לעורר את הסקרנות, חדוות היצירה והמקוריות. בשנת הלימודים הקרובה נשים דגש על העצמת המנהלים והמורים המהווים את חוד החנית של העשייה החינוכית, אנו רואים בהם גיבורי תרבות שבעזרת הכלים המתאימים, הטכנולוגיים והפדגוגיים, יוכלו למקסם את הישגי התלמידים, להעשיר את חווית הלמידה ולהתאימה לאתגרי המאה ה- 21".

השר פירון הוסיף: "במהלך מבצע 'צוק איתן' נחשפנו לביטויי גזענות והסתה שהדעת אינה סובלת. אנו נקדיש את שבוע הלימודים הראשון ובהמשך את כל שנת הלימודים, כדי לטפל בנגע הגזענות ולדבר עם התלמידים על ההיבטים של סובלנות, קבלת האחר ומיגור הגזענות בחברה".

1. למידה משמעותית בבתי הספר היסודיים

כל בתי הספר היסודיים הציבוריים יעברו לניהול עצמי - במסגרת מתכונת הניהול העצמי תתאפשר גמישות פדגוגית וניהולית של בית הספר. בתי הספר יחליטו באופן עצמאי, כיצד להשתמש בתקציב העומד לרשותם, בהתאם לצרכים הבית ספריים שלהם. 

גמישות פדגוגית בשעות לימוד - בתי  הספר יקבעו באופן עצמאי  25% מהשעות שלהם - בתי הספר יחליטו באופן עצמאי, מה ללמד וכיצד ללמד, בשיעור של 25% מתוך סך השעות העומדות לרשותם. גמישות זו תאפשר לבתי הספר להרחיב עיסוק בתחום מסוים או לשלב תכנית לימודים שגובשה על ידי בית הספר.

העצמת המורים -  בתי הספר יגבשו מתווה עצמאי לפיתוח מקצועי של צוות עובדי ההוראה. מהלך זה יאפשר בין היתר התאמה בין הצרכים הייחודיים של בית הספר לבין הפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה המלמדים בו.

2. למידה משמעותית בחטיבה העליונה 

בחטיבה העליונה הלמידה המשמעותית תכלול שורה של שינויים במתכונת בחינות הבגרות. השינויים בבגרות  יוחלו על מחזור התלמידים בכיתות י' (התכנית לא תוחל על תלמידי כיתות יא' ו- יב').

הערכה חלופית מגוונת כחלק מהבגרות - 30% מהציון הסופי לבגרות של התלמיד ייקבע באמצעות הערכה חלופית (עבודות חקר, מטלות ביצוע וכדומה) במטרה להקנות לתלמידים כישורים ומיומנויות המותאמים למאה ה-21 ולקראת כניסתו אל עולם האקדמיה.

בחינות הבגרות יתקיימו בכיתות י"א וי"ב בלבד  - במטרה לייצר רצף לימודי משמעותי תוך העמקת הלמידה ושיפורה. בעקבות ביטול בחינות הבגרות בכיתה י' יוכלו בתי הספר לפנות זמן לביצוע עבודות החקר בתחומי הדעת השונים וליותר פעילות ערכית ותרומה לקהילה.

חובת לימודי מדעים כתנאי לזכאות לתעודת בגרות (1 יחידת לימוד פנימית) - לעניין זה ייחשבו חמשת המקצועות: ביולוגיה, כמיה, פיסיקה, מדע וטכנולוגיה בחברה (מוט"ב) ומדעי הטכנולוגיה.

חובת לימודי השכלה כללית (אומנויות, חברה, רוח ושפות) כתנאי לזכאות לתעודת בגרות -  מקצוע אותו בוחר בית הספר ללמד לצורך העשרה, כאשר הוא ייבחר מתוך התחומים: אומנויות, חברה, רוח ושפות.

פעילות חברתית - החל משנת הלמודים הבאה, תשע"ה, הזכאות לבגרות תותנה בשלוש שנים (י', יא' ו- יב') של מחויבות בקהילה ותרומה לחברה.

3.מתווה המיצ"ב במתכונת חדשה

השנה יחל גם השינוי במתווה המיצ"ב. המתווה החדש יאפשר לבתי הספר ליצור תרבות עבודה המתבססת על תהליכים ארוכי טווח. כל בית ספר ישתתף במיצ"ב אחת לשלוש שנים. ההפחתה בתדירות המיצ"ב, לצד המדיניות החדשה של המשרד המטמיעה למידה משמעותית, יצרו מדידה מאוזנת, ראויה ונכונה יותר.

תמונה: flash 90