הנרשמים לתחרות לקחו חלק ביום עיון ביד ושם במהלכו ערכו סיור מודרך במוזיאון לתולדות השואה, האזינו להרצאות בנושא השואה באומנות והשתתפו בסדנאות נושאיות. 108 הכרזות אשר הוגשו לתחרות מציגות מכלול של דרכים רב-גוניות לעיצוב זיכרון השואה, אולם רק אחת מהן זכתה במקום הראשון – הכרזה של דעה גלעדי.

גלעדי, בת 23 מירושלים, עוסקת בעיקר בכתיבה, עובדת כגרפיקאית וככתבת בשבועון מקומי. לדבריה, "עמית לעבודה שחשב להשתתף בתחרות סיפר לי שתהה מה הקשר שלו לשואה כי הוא בכלל חצי מרוקני וחצי תימני. אני דווקא יכולה למנות לא מעט קרובי משפחה מצד סבא וסבתא שנרצחו באירופה, אבל בעצם כופרת מלכתחילה בחלוקה הזו ל'קשור לשואה' ול'לא קשור לשואה'".

על היצירה היא מספרת כי "כולנו, מכל תפוצה שהיא, מכל דור שיהיה – חוטרים של העץ העתיק ביותר, הנגדם ביותר, העמיד ביותר בדברי הימים. הסטייה בסדרי בראשית עיוותה את נתיב החיים שלנו, ניסרה חללים באדמה הארורה שפצתה את פיה. משפחות שלמות ודורות שלמים שהחלו אז בכיוון צמיחה הפוך – מחיים על פני הקרקע להוויה מתה מתחתיה – משביעים אותנו: זכור את הנעשה לך. אילנות יוחסין הפוכים עדיין פוערים את האדמה בכל מקום שאנו פוסעים בו, ועוד השמים תכולים. הקול יוצא מסוף העולם ועד סופו בשעה שכורתים את עץ האילן שהוא עושה פרי, ואין הקול נשמע. אנחנו, כולנו, עדים מכל עדה – מחויבים לשמוע אותו, בזכירה מתמדת ובכוח הצמחה".

יו"ר יד ושם, אבנר שלו: "אנו שואפים שהוראת השואה והנחלתה ישענו גם על תחומי דעת ויצירה נוספים כמו עיצוב ואמנות. יש צורך בדיאלוג אותנטי ומגוון בנושא ועל רקע זה בחרנו לקיים, בשיתוף משרד ההסברה והתפוצות, את התחרות בה השתתפו מאות יוצרים, שעבודותיהם מבטאות מגוון משמעויות שמייחס הדור הצעיר לזיכרון השואה".

 

בתמונה: הכרזה הזוכה באדיבות יח"צ.