כנס ראשון בנושא הקמת רכבל לפתרון בעיית הנגישות בעיר העתיקה

בכנס נכחו יושב ראש הכנסת רובי ריבלין, יחד עם חברי השדולה – חברי הכנסת ישראל חסון ועתניאל שנלר, יחד עם נציגי ארגונים סביבתיים, אנשי תיירות ואנשי תאגיד "תוכנית אב לתחבורה", אשר הוקם בשיתוף של משרד התחבורה ועיריית ירושלים.

 

 לטענת יוזמי הכנס, לא ניתן כיום מענה של גישה נוחה לירושלים הקדומה, שנמצאה בסקר שערכה תנועת הצעירים כי היא מהווה את מוקד המשיכה של למעלה מ80 אחוז מן התיירות הנכנסת לארץ, ויותר חמור מכך – על אף החלטות ותוכניות הנוגעות לשיפור הנגישות בעיר העתיקה, שנעשו עוד בתקופת הממשלה והעירייה הקודמות – דבר לא נעשה בפועל.

 

על פי ההצעה המתוכננת, הקמתו של הרכבל (בעלות משוערת של 15 מליון יורו), תהווה פיתרון לבעיית הנגישות הקשה אל איזור העיר העתיקה הקיימת כיום, ותקצר את משך ההגעה העומד כיום על 45 דקות- ל-3 דקות בלבד. על פי המתוכנן, הרכבל יעביר קיבולת נוסעים של כ-4,000 איש בשעה, ומעבר להיותו כלי תחבורה "ירוק" אשר עדיף על שיירת האוטובוסים מעלת הפיח אשר מאפיינת כיום את הגישה אל האזור – הרכבל הינו גם אטרקציה תיירותית בפני עצמה, אשר לבטח תהווה גורם משיכה נוסף של תיירות פנים כמו גם חוץ.

מבט על הר הצופים

יו"ר הכנסת רובי ריבלין פתח את דבריו בכנס בהערכתו כי מצוקת העומס בתחבורה בעיר העתיקה תלך ותחמיר בעתיד הקרוב, במיוחד לאור חזונו לשלום עתידי שישרור באזור, דבר שלבטח יגדיל משמעותית את מספר המבקרים. בלי להתייחס לחלופה כזאת או אחרת של פתרון תחבורתי לבעיית העומס והנגישות, ריבלין ציין כל בכל פיתרון תחבורתי שיוצע – חובה לשמור ככל האפשר על תבנית הנוף הירושלמי. ריבלין הוסיף כי לדעתו, "חקיקה היא לא הדרך הנכונה לפתרון הבעיה, וכי המקום לדון בבעיה זו הוא בוועדות התכנון והבנייה". בדומה לדברי ריבלין, גם ח"כ ישראל חסון הציע "שלא קודם לקבוע עמדה מעוגנת בחוק- ורק אחר כך לשמוע הסתייגויות.. אלא יש לבחון את החלופות השונות לפתרון בעיית הנגישות בצורה של דיון ותכנון משותף של כלל הגורמים הנוגעים לעניין".

 

מנהלת סניף ירושלים של החברה להגנת הטבע, פזית שבייד, טענה גם היא כי כל נושא התכנון אמור להתבצע מחוץ למוסד הכנסת, וכמובן ציינה כי יש בפרויקט "פגיעה חמורה בנוף הירושלמי וכי צריך לשקול פתרונות יצירתיים וירוקים אחרים".

 

 

בתגובה לטענות שהועלו הן כנגד הרעיון הרכבל והן כנגד יוזמת החקיקה בנושא, הגיבה ח"כ ברקוביץ' כי "הדברים רק מחזקים את דעתה כי לא נעשה דבר למען ירושלים, ורק על ידי חקיקה ופעולה של השדולה למען ירושלים בכנסת – כל הגורמים מתחילים להתעורר ולפעול". בדבריה כיוונה ברקוביץ' לעובדה כי חרף החלטות משנים קודמות לקידום פתרונות בעיית התחבורה בעיר העתיקה – כמעט ולא נעשה דבר, ואף הביעה ביקורת כי לכנס שנערך לא הגיעו נציגי עיריית ירושלים ומשרד האוצר והתחבורה – על אף שהוזמנו.

 

מבט על רובי ריבלין

בשיחה עם "ג'רוזלם נט", ציינה ח"כ ברקוביץ' במפורש כי על אף הבנתה את טענות המתנגדים – רק פעולה אקטיבית של חקיקה – מחייבת ומביאה את כל הגורמים לפעול בנושא. "לא ייתכן כי ירושלים, עיר הבירה של ישראל – תקבל יחס של פריפריה.. ירושלים היא המרכז והלב של מדינת ישראל, וכל גופי הממשל צריכים להתייחס אליה בהתאם. היכן שאין ערכים – באים החוקים".

 

הילה זיסברג, נציגת "צעירים למען ירושלים" וממארגני הכנס, ציינה בפני הנוכחים את עיקרי הסקר המקיף אשר נערך סביב הנושא, והציגה את הקריטריונים שנבחנו ומצביעים על חלופת הרכבל כמתאימה ביותר לפתרון בעיית הנגישות, בעיקר בשל זמן ההקמה (כשנתיים) והעלות, ובעיקר אל מול החלופות האחרות – גון חיזוק מערכת ה"שאטלים" בעלת הקיבולת הנמוכה, וכן חיסרון מערך ההיסעים הנשען על רשת הדרכים הקיימת והחסרה של הרכבת הקלה.